הקשר בין מדידת חוסן להסתגלות ותפקוד לאחר אירועי 7 באוקטובר: עדויות לתוקף מקביל
 

ד"ר קובי דיין, מנהל צוות מחקר ופיתוח, פילת
ד"ר אורנה גריץ, חוקרת, פילת orna@pilat.co.il
סבטה מסלוב, פסיכולוגית ראשית, פילת sveta@pilat.co.il

 

חוסן מוגדר כיכולת האדם להתאושש מקשיים ולהסתגל, או אפילו לשגשג, בעקבות מצוקה או שינוי (Garcia-Dia et al., 2013). מחקרים שונים מצאו קשרים שליליים בין חוסן לתופעות כגון שחיקה, דיכאון, וחרדה (Lu et al., 2014; Mak et al., 2011; McGarry et al., 2013; Mealer et al., 2012). ניתן לראות בחוסן מעין בלם המגן על הפרט מהשפעותיהם השליליות של גורמי לחץ (Kobasa et al., 1982).

 

בשנתיים האחרונות מכון פילת פיתח שאלון לבחינת חוסן של מועמדים, לצורך ניבוי התמודדות אפקטיבית עם לחצים בעבודה. השאלון כולל 7 ממדים ומתבסס על מבנים שזוהו בספרות המחקרית כקשורים לחוסן:

 

1. עמידות לשינויים − היכולת להכיל שינוי ועמימות מבלי לחוש מולם לחץ.

2. חתירה לאתגר וצמיחה − תפיסת קשיים ושינויים כאתגר חיובי ונטייה לחפש הזדמנויות להתפתחות. 

3. הנעה פנימית − אנרגטיות והתלהבות מתוך חיבור פנימי והיכולת לגייס כוחות לעשייה.

4. תפיסת מסוגלות עצמית − תפיסת היכולת לפעול ולהשפיע על אירועים.

5. ויסות רגשי − היכולת להכיל ולעבד רגשות שליליים מבלי להיות מוצף על ידם.

6. התמדה − היכולת להתמיד בהשקעת מאמצים גם מול קושי וחוסר הצלחה.

7. מיקוד במטרה − היכולת לשמר מיקוד במטרות ארוכות טווח.

 

הטראומה הלאומית של ה-7 באוקטובר טלטלה את כולנו באופן קיצוני ביותר. בחודשים נובמבר-דצמבר הכאב היה בשיאו. החרדה, שבירת הרצפים, ערעור הביטחון האישי והלאומי, חוסר הודאות, השינויים בשגרת החיים – כל אלה הרקיעו שחקים. בתקופה קשה זו, המשק המשיך לפעול והיו תהליכי מיון שהמשיכו להתקיים. ימים אלו אפשרו לנו לנסות ולבחון אם שאלון החוסן של פילת מצליח לנבא הסתגלות במציאות חיים כל כך לא נורמלית.

 

ביצענו מחקר שבחן את הקשר בין ממדי שאלון החוסן של פילת לבין קריטריון של דווח ההתמודדות בפועל בחודשים שמיד לאחר פרוץ המלחמה (נובמבר-דצמבר). במסגרת המחקר שיערנו שככל שרמת החוסן הכללית של המועמדים (ובכל ממד בנפרד) תהיה גבוהה יותר, כך ההתנהגות שלהם תתאפיין בהסתגלות טובה יותר למצב.

 

משתתפים והליך

במחקר השתתפו 522 מועמדים מהמגזר היהודי (57% גברים, 37% נשים, השאר לא ציינו מגדר) בטווח הגילאים 21 עד 60 (ממוצע: 37.4, ס.ת. 9.3), שעברו אבחון בפילת בתקופה שבין אמצע נובמבר לסוף דצמבר 2023. כחלק מתהליך האבחון, המועמדים השיבו על שאלון החוסן. 
עם סיום תהליך האבחון הממוחשב הוצעה למועמדים האפשרות להשיב על שאלון נוסף הנוגע להתמודדות שלהם עם המצב. הובהר להם שהשאלון נועד למטרות מחקר בלבד וכי הנתונים יישמרו בנפרד משאר נתוני האבחון. 78.6% מהנבחנים בחרו להשיב על שאלון זה.

 

כלים

שאלון החוסן של פילת: שאלון דיווח עצמי הכולל 80 פריטים, בסולם תשובות שנע מ 1 "מאפיין אותי בדיוק" עד 5 "כלל לא מאפיין אותי". ממדי השאלון: "עמידות לשינויים" (α=0.79), "חתירה לאתגר וצמיחה" (α=0.86), "הנעה פנימית" (α=0.74), "תפיסת מסוגלות עצמית" (α=0.74), "ויסות רגשי" (α=0.87), "התמדה" (α=0.85), "מיקוד במטרה" (α=0.86). בנוסף, חושב מדד מסכם (ממוצע) לשאלון (α=0.96). המתאמים בין ממדי השאלון נעים בין 0.44-0.78.

 

שאלון דיווח התמודדות בתקופת המלחמה: כולל 11 שאלות הנוגעות להתנהגות ולתפיסה עצמית של הנבחן אודות טיב ההסתגלות שלו למצב, בהיבטים מגוונים, כגון תפיסת הסתגלות לשינוי והתמקדות בתפקוד, כוחות התמודדות ויכולת להפיג מתחים ולגלות חשיבה חיובית. על מנת להשתמש במדד מרכזי המייצג את ההתמודדות בעת המלחמה, חושב ממוצע כללי (α=0.87).

 

ממצאים

ממצאי המחקר חשפו קשרים גבוהים ומשמעותיים בין כל ממדי החוסן בשאלון פילת לקריטריון של תפיסת ההתמודדות בעת המלחמה. המתאם בין ציון החוסן הכולל (ממוצע ממדי החוסן) לציון ההתמודדות הכולל (ממוצע השאלות בנוגע למלחמה) הוא 0.50, והמתאמים בין ממדי החוסן הפרטניים לציון ההתמודדות נעים בין 0.36 ל- 0.50. נבחנים שדיווחו על רמות גבוהות יותר של התמדה, מיקוד במטרה, עמידות לשינוי, תפיסת מסוגלות עצמית, הנעה פנימית, ויסות רגשי וחתירה לאתגר וצמיחה, הפגינו גם יכולות התמודדות משופרות בתקופת המלחמה. הדבר בא לידי ביטוי בנטייה לחשיבה חיובית יותר, משאבי התמודדות רבים יותר, הסתגלות טובה יותר לשינויים, התמודדות יעילה יותר עם לחץ, תחושת חוסן נפשי גבוהה יותר, התמודדות יעילה יותר עם הלחץ ורמת אופטימיות גבוהה באשר לעתיד אחרי המלחמה.

 

כמו כן, המחקר חשף הבדלים משמעותיים ברמות ההתמודדות בין נבדקים בעלי רמות חוסן שונות. המדגם חולק לשלוש קבוצות על פי ציון החוסן הכולל: נמוך (שליש תחתון), בינוני (שליש אמצעי), וגבוה (שליש עליון). הממצאים הראו שנבחנים עם חוסן נמוך חשו קושי רב יותר בהתמודדות בתקופת המלחמה, יחסית לקבוצות האחרות (רמת התמודדות נמוכה פי שלושה עד פי שישה יחסית לחוסן הגבוה, ברוב המדדים).