מידעונט אפי
גיליון 5

"כאש בשדה קוצים"
עיסוק בנושאים בוערים הקשורים לתחום המדידה וההערכה

מחקר חדש על תוקף והוגנות של מערכת המיון להשכלה הגבוהה בישראל

תמר קנת-כהן, מאיר ברנרון וכרמל אורן פרסמו דו"ח מחקר חדש על תוקף והוגנות מערכת המיון להשכלה הגבוהה, בהוצאת מאל"ו (מרכז ארצי לבחינות והערכה).


המוסדות להשכלה גבוהה בישראל אינם יכולים לקבל ללימודים, לפחות בחלק מהחוגים, את כל מי שפונה אליהם, כיוון שמספר המועמדים עולה על מספר המקומות המוצעים בהם. הגישה המקובלת בהם היא מתן זכות קדימה בקבלה למועמדים שצפויים להיות בעלי ההישגים הגבוהים ביותר בלימודים.

כדי לחזות את הישגיהם של המועמדים, נעזרים מרבית המוסדות בציוני הבחינה הפסיכומטרית ובציוני תעודת הבגרות: הם מחשבים לכל מועמד ציון קבלה הנקרא 'ציון סֶכֶם', המבוסס על ציון הבחינה הפסיכומטרית ועל ציוני תעודת הבגרות. המועמדים לכל חוג לימודים מדורגים לפי ציון הסכם שקיבלו, והגבוהים ביותר במדרג (שמספרם נקבע על פי מספר המקומות בחוג) מתקבלים ללימודים.

מדיניות קבלה זו עולה לעיתים תכופות לדיון ציבורי, אשר בו מושמעות ביקורות שונות על השיטה הקיימת, ובמיוחד על השימוש בבחינה הפסיכומטרית. בין היתר מועלות תהיות בנוגע לכושר החיזוי של הבחינה הפסיכומטרית את הישגי המועמדים בלימודים הגבוהים בכלל, ובתחומי לימוד שונים בפרט, ולתרומתה לחיזוי מעבר לתעודת הבגרות. כמו כן, עולות לעיתים טענות שמערכת המיון, והבחינה הפסיכומטרית בפרט, מוטה לרעת קבוצות מועמדים שונות (שמאופיינות על פי מגדר, שפה, או משתנים אחרים).

החוקרים, שלושתם מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) מבקשים לענות לטענות אלה על ידי הצגת ממצאים עדכניים ממחקרם על התוקף וההוגנות של מערכת המיון לאוניברסיטאות בישראל.

המחקר מתבסס על ניתוח ההישגים בלימודי שנה א' של סטודנטים שהחלו את לימודיהם בשנים 14/2013-16/2015. כיון שאלה מחזורי הלומדים הראשונים שכוללים סטודנטים אשר נבחנו בבחינה הפסיכומטרית אחרי השינויים שהוכנסו בה ב-2012, ניתן היה לבדוק במחקר הזה גם את תוקף הניבוי של שני ציונים כלליים בבחינה הפסיכומטרית שהוכנסו לשימוש באוקטובר 2011 – ציון בדגש מילולי וציון בדגש כמותי – ושל ציוני הסכם המבוססים עליהם.


נמצא שבתחומי לימוד מילוליים יש יתרון, במונחי תוקף, לציונים בדגש מילולי ובתחומי לימוד כמותיים יש יתרון לציונים בדגש כמותי. מסקנת החוקרים היא שממצאים אלה מצדיקים את ההמלצה להשתמש בציונים בדגש מילולי בהחלטות הקבלה לתחומי לימוד מילוליים ובציונים בדגש כמותי בהחלטות הקבלה לתחומי לימוד כמותיים.

בבדיקת ההוגנות בברירה כלפי נשים (לעומת גברים) וכלפי נבחנים בערבית (לעומת עברית) נמצאה הטיה זניחה לטובת הנשים; ונמצא שציון הסכם מוטה לטובת הנבחנים בערבית (כשמידת ההטיה היא בין הטיה ניכרת לטובה שמקורה בממוצע הבגרות ובין הטיה לטובה שמקורה בציון הפסיכומטרי).

מסקנתם של החוקרים היא שממצאי התוקף וההוגנות תומכים בשימוש בכלי המיון הקיימים, ומחזקים את ההמלצה להשתמש בחזאים מרובים בתהליך הברירה להשכלה הגבוהה.

שינויים בתחום אבחוני המיון וההתאמה של המתגייסים לצה"ל

יואב זיתון דיווח לאחרונה ב-YNET על שינויים שעומדים לחול בכלי המיון וההתאמה השנויים במחלוקת שהיו נהוגים בצה"ל במשך עשרות שנים (לקריאת הכתבה שפורסמה בתאריך 11.8.21).

באוקטובר הקרוב יחל צה"ל לבחון מועמדים לשירות (מלשב"ים) במבחני התאמה חדשים ומורחבים כחלופה לדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) ולקב"א ( קבוצת איכות) שעוררו בקורת הולכת וגוברת. בין היתר נטען שהקב"א מעוותת ולא רלוונטית, וכוללת רכיבי אפיון מיושנים שפוגעים בסיכויי ההשתלבות של נערים ונערות מהפריפריה או ממשפחות מרקע סוציו-אקונומי נמוך.

כחלק ממהלכי השינוי רכש צה"ל ממכון ייעודי מאגר של 1,000 שאלות השמה חדשות ועדכניות בכדי לצמצם משמעותית את הסיכוי להטיה בשאלות.


בעתיד אמורה שיטת המיון לכלול גם בחינת רכיבים כמו חוסן נפשי, התמדה, זיכרון עבודה, התמצאות במרחב, יכולות מוטוריות עדינות ועוד; ציון ההתאמה לשיבוץ ייקבע על-ידי פרמטרים נוספים: תכונות אופי של המלש"ב, יכולות עבודה בצוות, כישורי מנהיגות ומוביליות חברתית, תחביבים, ציונים ומגמות לימוד - על בסיס נתונים שיעביר משרד החינוך לצבא; ויש כוונה להשתמש גם בכלים של אינטליגנציה מלאכותית (אלגוריתמיים) שיבחנו את התכונות המשותפות לחיילים ולוחמים שסיימו שירות צבאי בהצלחה, כדי לזהות תכונות אלו גם בקרב מלש"בים ובכך לטייב את השיבוץ שלהם.

מול הטענות שמלש"בים רבים נוהגים לשלם אלפי שקלים למכונים פרטיים עבור "הכנה" לאבחוני הצו הראשון, צה"ל מתכוון להפיץ למלש"בים שאלונים לדוגמה כדי שיוכלו להתכונן לאבחון בצו הראשון. כמו כן, צה"ל יאפשר גם אבחונים חוזרים למלש"בים שיקבלו ציונים נמוכים ויבקשו להיבדק בשנית כדי לשפר את סיכוייהם להשתלב בתפקידים וביחידות איכותיות.

בחינות המיון החדשות, כותב זיתון, הן חלק מרפורמה גדולה באכ"א שנועדה לשיבוץ מלש"בים ומשרתים בצורה רחבה, שוויונית ומדויקת יותר. השינויים בשיבוצים יכללו גם את השירות עצמו, מעבר בין תפקידים ויציאה לקורסים איכותיים. כך למשל, דרישה לעברית תקינה לא תהווה עוד תנאי ליציאה לקורס קצינים, ומלש"בים יוכלו להתמיין במקביל ליחידות שונות מאגפים שונים, כמו ליחידות טכנולוגיות "מתחרות" מאגפי המודיעין והתקשוב.

 האגודה הישראלית לפסיכומטריקה (אפי)