הלנה קימרון מספרת על -

 

מחקר על חמשת ממדי הסקרנות*

 

 

מנוחה בירנבוים1, פאדיה נאסר-אבו אלהיג׳א1, חני שלטון2, הלנה קימרון3, רובנה רוסנסקי4 ונריה שחור2

 

 (1אוניברסיטת תל אביב; 2האוניברסיטה הפתוחה; 3אבני ראשה;  4מכללת לוינסקי)

 

 

סקרנות, בהגדרתה הפופולרית, הינה דחף לחיפוש אחר ידע והתנסויות חדשים. כיום מקובלת על חוקרי הסקרנות התייחסות רב-ממדית למבנה זה, אך קיימת ביניהם מחלוקת בדבר מספר הממדים שצריכים להרכיב כלי למדידת סקרנות, ומהו טיבו של כל ממד. לאחרונה הוצע על ידי קשדן ועמיתיו ([1] 2018 ,.Kashdan et al) להתייחס למבנה חמישה-מימדי של סקרנות. חמשת הממדים שהוצעו על ידם ואשר נמדדים באמצעות שאלון ייעודי שפתחו (5-DC Scale) הם: חדוות חקירה (ח״ח); רגישות לחסך במידע (ר״ח); סובלנות למתח (ס״מֹ) ולאי וודאות; סקרנות חברתית (ס״ח); חיפוש ריגושים (ח״ר).

במחקרנו עשינו שימוש בשאלון חמשת ממדי הסקרנות של קשדן ועמיתיו אותו תרגמנו והתאמנו לאוכלוסייה הישראלית.

 

הצבנו למחקרנו שתי מטרות עיקריות, האחת, לתקף את הגרסה העברית של סולם חמשת ממדי הסקרנות של קשדן ועמיתיו (להלן, 5-מ״ס) ואת ארבעת טיפוסי הסקרנים שזוהו על ידם (״המתלהבים״, ״פותרי הבעיות״, ״האמפתיים״ ו-״הנמנעים״). המטרה השנייה, העמקת ההבנה אודות הרשת המושגית והתצפיתית של הסקרנות על הקשרים שבין רכיביה ובפרט, תפקידיהם של סובלנות למתח ושל חיפוש ריגושים בעיצוב סקרנות אפיסטמית (ח״ח ו-ר״ח) וחברתית, וכן הקשרים בין ממדי הסקרנות למשתנים אחרים. לשם כך תגברנו את המדידה הכמותית בראיות איכותניות ובמשתנים נוספים, בכללם פעולות מונחות ערכים (רווחה אישית, ערכים מוסריים, ערכים דתיים, אידיאולוגיה חברתית ואיכות הסביבה) ועיסוק ראשי.

 

שאלון המחקר שלנו הורכב מחמישה חלקים: הראשון כלל שאלות פתוחות (בהן נדרשה השלמת משפט) המתייחסות לאובייקטים או מצבים הקשורים לכל אחד מחמשת ממדי הסקרנות (סוגי שאלות עניין, תגובות לקושי בפתרון בעיה, למצבי אי-וודאות, למפגש עם אנשים חדשים ול״הליכה על בטוח״). החלק השני כלל את פריטי שאלון 5-מ״ס; בשלישי נכללו תיאורים של ארבעת טיפוסי הסקרנים שזיהו קשדן ועמיתיו, אותם התבקשת לדרג לפי המידה בה כל אחד מהם מתאר אותך; ברביעי נכלללה רשימת ששת הערכים המנחים פעולה, לגביהם התבקשת לציין את המידה שבה כל אחד מהם נוגע לך או מניע את מעשיך; החלק החמישי כלל פריטי מידע דמוגרפי.

 

המדגם (המזדמן) שנאסף בשיטת כדור השלג, מנה 266 משיבים בגילאים שבין 18 ל-81  שנים, מתחומי עיסוק מגוונים. גברים היוו כחמישית מהמדגם ותחום החינוך הופיע בכשתי חמישיות מהדיווחים אודות העיסוק הראשי.

 

שיטות כמותיות ואיכותיות שימשו לעיבוד וניתוח הנתונים. בניתוחים הכמותיים נעשה שימוש בטכניקות סטטיסטיות חד- דו- ורב-משתניות. לעיבוד השאלות הפתוחות נעשה שימוש בניתוח תוכן שבאמצעותו בנינו סכמת סיווג המורכבת משטחות ואלמנטים של מאפייני סקרנות. הסכמה כוללת דוגמאות אותנטיות (ציטוטים מתוך התשובות) ונתונים על התפלגותם במדגם. על הנתונים המקודדים נערכו גם ניתוחים סטטיסטיים. האלמנטים של כל שטחה סווגו לשלוש רמות המציינות מאפיינים חיוביים, שליליים ומעורבים של סקרנות. מספר המאפיינים שנבחרו בכל רמה קובצו מעבר לשטחות וכך נוצרו לכל שאלה פתוחה שלושה משתנים, המציינים רמות סקרנות גבוהה, בינונית ונמוכה. בהמשך, בוצעו ניתוחים סטטיסטיים על מנת לבחון את הקשרים בין המשתנים שהופקו מהתשובות הפתוחות לבין המשתנים שהופקו מהתשובות לפריטים הסגורים.

 

להלן עיקר ממצאי המחקר:

א.  המבנה של חמשת ממדי הסקרנות תוקף באמצעות ניתוח גורמים מאשש (CFA) על נתוני שאלון 5-מ״ס. נבדקו גם המהימנויות הממוצעים וסטיות התקן של הסולמות. מהשוואת הממצאים שלנו לאלה המדווחים ע״י קשדן ועמיתיו ניתן להסיק שהמאפיינים הפסיכומטריים של הגרסה העברית של סולם 5-מ״ס הינם בהלימה משביעת רצון עם אלה של הגרסה האנגלית המקורית.

 

ב.  התפלגות התשובות לשאלות הפתוחות הצביעה על שונות ניכרת וכתוצאה מכך נוצר רפרטואר עשיר של מאפיינים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים הקשורים לממדי הסקרנות שנמדדים באמצעות סולם 5-מ״ס.

 

ג.  בחינת הקשרים בין מאפייני סקרנות גבוהה בכל אחת מחמש השאלות הפתוחות הצביעה על קשרים חיוביים ומובהקים בין רמת התמודדות גבוהה במצבי אי-ודאות לבין רמות התמודדות גבוהות במפגש עם אנשים חדשים, ועם קושי בפתרון בעיות. קשרים חיוביים ומובהקים נמצאו גם בין שאילת שאלות ברמה גבוהה לבין התמודדות ברמות גבוהות עם קושי בפתרון בעיה ועם מצבי אי-ודאות.

 

ד. גם בחינת הקשרים בין מאפייני סקרנות גבוהה בשאלות הפתוחות לבין ציוני סולם 5-מ״ס הצביעה על קשרים מובהקים וחיוביים בין מרבית המשתנים.

 

ה. על בסיס הציונים בחמשת סולמות הסקרנות אותרו באמצעות ניתוח אשכולות ארבעה פרופילים של סקרנות שכונו על ידינו: ״סקרנות רב-כיוונית״, ״סקרנות עצמית״, ״סקרנות כלפי אנשים״ ו״סקרנות מחקרית״. בחינת תשובותיהם לשאלות הפתוחות של נבדקים אחדים שסווגו בניתוח הסטטיסטי לכל אחד מהאשכולות (הפרופילים) הדגימה היטב את מהותו של כל אחד מהפרופילים.

 

ו.  נמצאה הלימה משביעת רצון בין ארבעת הפרופילים שעלו במחקרנו לבין ארבעת טיפוסי הסקרנות שזוהו על ידי קשדן ועמיתיו במחקרם, שהתבסס על בטרייה רחבה של שאלונים בנוסף לשאלון חמשת ממדי הסקרנות. ההקבלה היא בין פרופיל 1 (סקרנות רב-כיוונית) לבין טיפוס 1 (המתלהבים), בין פרופיל 4 (סקרנות מחקרית) לבין טיפוס 2 (פותרי הבעיות), בין פרופיל 3 (סקרנות כלפי אנשים) לבין טיפוס 3 (האמפתיים), ובין פרופיל 2 (סקרנות עצמית) לבין טיפוס 4 (הנמנעים).

 

ז.  הפרופילים שעלו במחקרנו נמצאו מובחנים ביניהם באשר לדיווח על פעולות מונחות ערכים ועל מקצוע ראשי.

 

לסיכום, למרות ההטיה הקיימת במדגם מבחינת מגדר, רמת השכלה ועיסוק, ממצאי מחקרנו תומכים בתקפות המבנה של סולם 5-מ״ס בגרסתו העברית. יתר על כן, התיאורים האותנטיים של תגובות לאובייקטים או למצבים הקשורים בסקרנות מאירים היבטים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים הקשורים לכל אחד מחמשת ממדי הסקרנות שנמדדים באמצעות שאלון 5-מ״ס, וכן את הקשרים של מאפייני היבטים אלה עם סולמות הסקרנות. הממצאים אף שופכים אור על תפקידה של אי-ודאות חיובית (סובלנות למתח) ושל חיפוש ריגושים בעיצוב הסקרנות האפיסטמית והחברתית וכן על סוגי שאלות המעניינות אנשים סקרנים ועל ערכים שמניעים אותם לפעולה.

​

​

*לאחרונה התפרסם מאמר ראשון על המחקר הזה:

Birenbaum, M., Nasser-Abu Alhija, F., Shilton, H. Kimron, H., Rosanski, R., & Shahor, N. (2019). A further look at the five-dimensional curiosity construct. Personality and Individual Differences, 149, 57-65.

_______________

הערות:

 

• המסמך הנ״ל הופץ בסיום עיבוד הנתונים לאלו מבין משתתפי המחקר שבחרו לציין כתובת דוא״ל על גבי השאלון.

• מחקר זה הוא ראשון בסדרת מחקרינו בנושא הסקרנות. סקירה קצרה על תכנית המחקר ועדכונים  שוטפים ניתן למצוא בקישורית הבאה:

 

https://www.researchgate.net/project/Curiosity-and-joy-of-Learning-What-Why-and-How-to-cultivate

 

[1] Kashdan, T. B., Stiksma, M. C., Disabato, D. J., McKnight, P. E., Bekier, J., Kaji, J. & Lazarus, R. (2018). The five-dimensional curiosity scale: Capturing the bandwidth of curiosity and identifying four unique subgroups of curios people. Journal of Research in Personality, 73, 130-149.