מידעונט אפי
גיליון 3
"חם מן התנור"
פרסומים חדשים של/בשביל חברי אפי
על מדידה דינאמית של שיפור בית-ספרי
תקציר מסמך מסכם1 של קבוצת עבודה2 של יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך באקדמיה הישראלית למדעים
יוני 2020
מחבר: עודד בושריאן
בקיץ 2019 פנה משרד החינוך אל יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה להקים קבוצת עבודה משותפת לחוקרים ולאנשי מטה במשרד החינוך. מטרת הקבוצה הייתה ללמוד על שיטות למדידת שיפור בית ספרי ולהציע מדד שיאפשר לעקוב אחר שינויים ושיפורים בבתי ספר תיכוניים בישראל ולהציג אותם. בעוד היום מוצגת תמונת מצב סטטית ובה כל מאפיין בבית הספר מוצג בנפרד, המדד המבוקש יוכל להציג את השינוי לאורך זמן, ולהציג מאפיינים בית ספריים רבים ואת יחסי הגומלין ביניהם3.
בתום עבודתה, גיבשה קבוצת העבודה תובנות והצעות להמשך, תוך התייחסות לאתגרים המרכזיים העומדים בפני כל מי שמתכנן למדוד שיפור בתחום החינוך:
-
מערכת חינוך היא מערכת מורכבת עם קשרים פנימיים וצרכים שונים.
-
תהליך הלמידה מושפע מגורמים רבים.
-
בית הספר הוא יחידת מדידה מורכבת.
-
השיפור בתחום החינוך הוא רב ממדי.
לנוכח האתגרים הללו המליצה הקבוצה לפעול בדרכים הבאות:
על מנת להציג תמונה הוגנת ומלאה ככל האפשר של שיפור בבית ספר יש למדוד ולהציג את השיפור באופן רב־משתני ולאורך זמן. הכוונה היא לשיפור בכמה מדדים. אפשר למשל להציג שיפור בציוני הבגרות, ולצידו שיפור באקלים הבית ספרי ובמדדים של שביעות רצון הסגל החינוכי מבית הספר.
כדי להביא בחשבון את נתוני הרקע של תלמידי בית הספר ואת השינוי שחל בהם בין שתי תקופות, מציעה הקבוצה למדוד שיפור זה באמצעות מודל צמיחה בית ספרי המסתמך על ציוני עבר של תלמידי בית הספר. מודל זה מנבא את הציון שבית הספר אמור להשיג בהסתמך על נתוני התלמידים הלומדים בו ועל נתוני רקע נוספים (למשל מבנה בית הספר), ובוחן את הפער מהתחזית בשתי נקודות זמן. לפי מודל זה יִיקָבַע שיפור אם הפער מהתחזית הולך וגדל.
לנוכח השונות הרבה בין בתי הספר יש לקחת בחשבון כי שימוש במדדים אחידים לכל בתי הספר אינו יעיל גם אם לכאורה בתי הספר דומים מבחינת נתוני הרקע שלהם. יש לשקול להוסיף למדדים האחידים הקיימים מדדים נוספים, בשיתוף מנהלי בתי הספר שיבקשו זאת.
בהתבסס על הנתונים הקיימים במערכת החינוך מציעה קבוצת העבודה להציג את השיפור הרב־משתני בבתי הספר באמצעות "תרשים רדאר". הכוונה היא לתרשים רב־משתני המאפשר להציג יחד כמה מדדים שונים ולהשוות ביניהם בנקודות זמן שונות או להשוות את הנתונים לבתי ספר דומים.
קבוצת העבודה מציעה כי האגפים הרלוונטיים במשרד החינוך ייזמו תוכניות הרצה (פיילוטים) לבחינת אסטרטגיות למדידת שיפור, כולל אסטרטגיות לתיאום המשתנים הנמדדים בשיתוף דרג השטח, דרכים להעברת המידע לדרגי השטח, ודרכים לתווך מידע זה לציבור הרחב.
2 חברי קבוצת העבודה היו (לפי סדר אלפביתי): פרופ' אודרי אדי־רקח מאוניברסיטת תל אביב; ד"ר איריס בן דוד הדר מאוניברסיטת בר אילן; ד"ר רון ברצלבסקי מהרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך; זהבית גולדמן מהאגף לחינוך על־יסודי במשרד החינוך; ד"ר שלמה גולדמן מלשכת המדען הראשי במשרד החינוך; נמרוד דגני והילה לנקרי־מיוסט מאגף בכיר אסטרטגיה ותכנון במשרד החינוך; פרופ' אדם ניר מהאוניברסיטה העברית בירושלים; דב נתן ממינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך; ד"ר אודט סלע מלשכת המדען הראשי במשרד החינוך; פנחס קליין ממינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך.
3 החל משנת 2018 מציג משרד החינוך תמונה חינוכית עבור כל בית ספר. בתמונה זו מוצגים השיגי בית הספר בחמש קטיגוריות: הישגים בבגרות, אקלים בית ספרי, נשירה והתמדה, הצוות החינוכי ולמידה. התמונה החינוכית הארצית באתר משרד החינוך מציגה את הממדים בכל בית ספר. חשוב לציין כי האפשרות להציג את המדדים לאורך תקופה כבר קיימת בתמונה החינוכית, אולם מוצג בה רק מדד אחד בכל פעם.
