מידעונט אפי
גיליון 5

"חם מן התנור"
שני פרסומים חדשים של חברי אפי

מאמר על שילוב שיטות פסיכומטריות וניתוח נתוני עתק בתהליכי הערכה בתחום המיון והייעוץ התעסוקתיים והארגוניים

בגיליון הטרי של כתב העת "אדם ועבודה" (גיליון 17, עמ' 47-54) התפרסם מאמר של אבי אללוף וצור קרליץ , שכותרתו "התרומה של שילוב שיטות פסיכומטריות וניתוח נתוני עתק לתהליכי הערכה בתחום המיון והייעוץ התעסוקתיים והארגוניים".

 

אללוף וקרליץ מעלים במאמר שאלה מעניינת ורלבנטית: האם צפוי שגם תחום המיון והייעוץ התעסוקתי-ארגוני, כמו מקצועות אחרים, ישנה את פניו ויישען במידה רבה על שילוב של פסיכומטריקה עם מערכות המבוססות על ניתוח נתוני עתק (big data)?

 

הם מתייחסים לאפשרות ששימוש בשילוב של פסיכומטריקה וניתוח נתוני עתק עשוי לתרום למיון וייעוץ תעסוקתי-ארגוני. הם בוחנים את האפשרות שהשימוש בנתוני עתק יוביל לכך שבעוד כמה שנים אנשי המקצוע בתחום המיון והייעוץ התעסוקתי והארגוני יעסקו הרבה יותר מכפי שהם עוסקים היום בהיבטים מעשיים של התאמה למשרות ספציפיות, בנוסף לעיסוקם בייעוץ ואבחון תעסוקתי- ארגוני. שאלה נוספת הנבחנת במאמר היא האם אנשי המקצוע ייעזרו משמעותית בתהליכי האבחון וההתערבות גם במאגרי מידע, ובמערכות מחשב מתוחכמות המסוגלות לאתר ביקושים לעובדים בזמן אמת, הכשרות נדרשות, ותחזיות לביקוש עובדים בעתיד? 
 
במאמר מוצגות בעיות אתיות שהפסיכולוגים אמורים להיות מודעים אליהן ולהתריע בפניהן. בעיות אפשריות לשימוש בנתוני עתק בפסיכולוגיה תעסוקתית הן:

 

  1. שיקולים אתיים וחוקיים הנובעים מפגיעה בפרטיות

  2. פרשנות לא מתאימה של תוצאות בשל הסתמכות על נתונים לא מייצגים ועל אלגוריתמים שהיועץ אינו מודע לאופן בו הם פועלים

  3. הטיות אלגוריתמיות הנובעות מכך שהמחשב "לומד" את ההטיות הקיימות כיום בשוק העבודה ומשקף אותן בהמלצות שלו (לדוגמה, הטיות הנובעות מצבע עורו של המועמד)


הכותבים טוענים כי ידע והבנה בפסיכומטריקה יכולים לעזור בצמצום הבעיות האלו.

דו"ח חדש העוסק בהערכה ומדידה בקורסים מקוונים (MOOCs)

אבי אללוף, סער קרפ גרשון, גיורא אלכסנדרון וענת בן סימון פרסמו לאחרונה דו"ח שכותרתו "הערכה ומדידה בקורסים מקוונים (MOOCS): סקירת ספרות" (בהוצאת מאל"ו).
 

אפשר למצוא בדו"ח הזה סקירה כללית של מוקים - על מהותם, יתרונותיהם וחסרונותיהם; השוואה בינם ובין קורסים אקדמיים מסורתיים, הצעות לסווגם לקטגוריות ועוד.
 

בפרק 4, שכותרתו "מאפייני הערכה ושיטות הערכה במוקים", מצאתי בין היתר עניין רב בעיסוק שלהם בהערכה מעצבת כשמדובר במוקים (בסעיף 1.3.4) תחת הכותרת: "תוקף ומהימנות של הערכה מעצבת במוקים".
 

לשיטתם, הערכה מעצבת מיטבית צריכה לא רק לספק משוב אודות תהליך הלמידה, אלא גם להגביר במקביל את מעורבות הלומד בתהליך. על בסיס התפיסה הזאת הם מציעים להגדיר ממד נוסף של תוקף בהקשר של הערכה מעצבת, והוא המידה שבה מטלת הערכה מקדמת למידה נוספת. הם מבהירים כי התוקף במקרה זה אינו נגזר מהשאלה האם מטלה מסוימת תוכננה מתוך כוונה לעודד למידה, אלא אם המטלה משמשת בפועל את המורה או הלומד באופן המעודד המשך למידה.

 

הכותבים מציגים טבלה (מס' 7), המתבססת על הספרות שנסקרה, "והיא תוצר חשוב ומשמעותי של הסקירה". הטבלה מציגה, לגבי תשעה מאפיינים של קורס מקוון והערכת הלומדים, את סוג ההערכה המומלץ בהתאם לאופי הקורס.

 האגודה הישראלית לפסיכומטריקה (אפי)