מאת:
ליאור אברמזון (lior.abramson@mail.huji.ac.il) - פסיכולוגית התפתחותית, תלמידת דוקטורט, מונחית על-ידי פרופ' אריאל כנפו-נעם באוניברסיטה העברית.
טוני גוטנטג (tonygute@gmail.com) - פסיכולוגית חברתית, תלמידת דוקטורט, מונחית על-ידי פרופ' מאיה תמיר באוניברסיטה העברית.
נועם מרקוביץ' (noammarkovitch@gmail.com) - פסיכולוגית חברתית, תלמידת דוקטורט, מונחית על-ידי פרופ' אריאל כנפו-נעם באוניברסיטה העברית.

​

במשך שלוש שנים, החל מינואר 2017, קיבלנו, שלוש המלגאיות, מלגה לשילוב הכשרה בפסיכומטריקה בלימודי הדוקטורט שלנו. מטרת התוכנית לעודד דוקטורנטים במוסד ישראלי לשלב במסגרת ללימודיהם הכשרה ומחקר בתחום הפסיכומטריקה. במסגרתה, השלמנו את לימודי התעודה בפסיכומטריקה, למדנו חומר תיאורטי ואף נחשפנו למחקר נרחב המתקיים כיום בתחום הפסיכומטריקה בגופים שונים. בנוסף, קיבלנו ייעוץ מקצועי בביצוע מחקר פסיכומטרי. כפועל יוצא, שילבנו מרכיבים פסיכומטריים מתקדמים בעבודת הדוקטורט שלנו. בטקסט זה נספר מעט על חוויותינו כמלגאיות בתוכנית, וכיצד התוכנית תרמה למחקרנו באקדמיה ואיפשרה לנו להיות חלק מקהילה פסיכומטרית מתהווה.

​

תרומת הפסיכומטריקה לאקדמיה

כל מחקר טוב מתחיל במדידה והערכה איכותית. למרות החשיבות התשתיתית של פסיכומטריקה לכל מחקר, בדרך כלל מוסדות אקדמיים מקדישים לנושא קורסים יעודיים בודדים. למשל, במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בשנתון תש"פ קיים רק קורס אחד שעוסק במישרין בנושא: "מבוא לפסיכומטריקה: מבחנים, נבחנים ומה שבינם", הניתן על-ידי ד"ר צור קרליץ ומר ספי פומפיאן ממאל"ו. זאת, בניגוד למוסדות בארצות הברית, למשל, המציעים תוכניות שלמות העוסקות בפסיכומטריקה (לכתבה על הנושא, ר' https://www.ispa.org.il/psychometrics-programs-abroad). למעשה, השגת הכשרה מעמיקה בפסיכומטריקה בישראל נעשית לרוב במסגרת עבודה בארגונים ומרכזי מחקר המתמחים בנושא. לימודי התעודה בפסיכומטריקה מגשרים על הפער הזה, בכך שהם מציעים קורסים אקדמיים יעודיים ויחודיים המעניקים ללומדים הכשרה מקיפה בפסיכומטריקה. לימודי התעודה כוללים קורסים העוסקים בתיאוריה הפסיכומטרית לצד יישומה בפרקטיקה, וכן בביקורת על הסוגיות התאורטיות והמעשיות המעסיקות את הפסיכומטריקאים, באקדמיה ומחוצה לה. 
כמלגאיות שנחשפו לפסיכומטריקה באופן יסודי, אנו סבורות כי ההבנה המעמיקה של מדידה והערכה עזרה לנו להיות חוקרות טובות יותר. כיום, אנו סבורות כי יש לנו מודעות, יכולת וכלים רבים יותר לוודא כי המסקנות המחקריות שלנו, כמו גם כלי המחקר שאנו בוחרות ומפתחות, מהימנים ותקפים. בנוסף, יש לנו יכולת לבצע יישום מדויק יותר של שיטות סטטיסטיות שהכרנו בעבר, ולהשתמש בשיטות מורכבות וחדשניות שלמדנו במסגרת לימודי התעודה (לדוגמא - תורת התגובה לפריט [IRT]). מעבר להתפתחות האישית כחוקרות, השלמת הקורסים בתוכנית, ההשתתפות במפגשי הסמינר, והייעוץ הפסיכומטרי-מקצועי עזרו לנו לשלב היבטים פסיכומטריים בעבודות הדוקטורט שלנו בפועל. את יישום ההיבטים הפסיכומטריים הצגנו באחד הסמינרים של לימודי התעודה בנובמבר 2018. 
ליאור אברמזון הציגה דרך חדשה להסתכל על המבנה של טמפרמנט נצפה בילדות. ליאור חוקרת התפתחות של טמפרמנט ואמפתיה אצל ילדים בגילאי 6-8, בהנחייתו של פרופ' אריאל כנפו-נעם. במשך זמן מה, היא ניסתה למצוא את המודל המתאים ביותר לנתונים. בעזרת הנחייתו של ד"ר דביר קלפר ממאל"ו, שעודד אותה לחשוב מחוץ לקופסא ולבחון מבני נתונים מורכבים יותר, מצאה ליאור מודל שמתאים הן מבחינה תיאורטית והן מבחינה אמפירית. המודל החדש חשף תובנות משמעותיות על האופן בו תכונות על (למשל מוחצנות לעומת מופנמות) "ממסכות ומטשטשות" תכונות טמפרמנט אחרות. בכך הניתוח סיפק לא רק תובנות פסיכומטריות, אלא גם תובנות על האופן המורכב בו תכונות טמפרמנט קשורות אחת בשנייה, וכיצד הדבר משפיע על הערכתנו אנשים אחרים.  
טוני גוטנטג הציגה כיצד לימודי הפסיכומטריקה והייעוץ הפסיכומטרי שניתן לה על-ידי יונתן סער ממאל"ו סייעו לה באופרציונאליזציה של המשתנה החדש שהציגה בדוקטורט שלה בהנחיית פרופ' מאיה תמיר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, "מחוייבות למטרה רגשית". ההיבטים הפסיכומטריים בעבודה זו היו פיתוח סולם דיווח עצמי למדידת המשתנה, ולאחריו פיתוח מטלה התנהגותית למדידת המשתנה, ותיקופם. אופרציונאליזה זו איפשרה לה לשאול שאלות תיאורטיות מתקדמות לגבי תפקידה של מחוייבות למטרה רגשית בתהליך הויסות רגשי והשפעתה על הצלחה בויסות הרגשי. 
נועם מרקוביץ' הציגה כיצד מדידה טובה יותר של הבדלים בין אישיים ברגישות להשפעות הסביבה סייעה לה למצוא כי בניגוד להמשגה בספרות המחקרית, אנשים אינם ״רגישים״ או ״לא רגישים״ להשפעות הסביבה אליהם, אלא אנשים שונים יכולים להיות רגישים להשפעות של סביבה מסוימת (לדוגמה הוריהם), אך לא של סביבה אחרת (לדוגמה חבריהם). במסגרת הדוקטורט בהנחייתו של פרופ׳ אריאל כנפו-נעם, ובעזרת ההכשרה שרכשה במסגרת לימודי התעודה, נועם פיתחה שני כלים חדשים למדידת מידת הרגישות להשפעות הסביבה, וביססה אותם מבחינה פסיכומטרית.
לבסוף, העבודה באקדמיה כוללת לא רק מחקר, אלא גם הוראה. תוכנית המלגה סיפקה עבורנו הבנה מעמיקה יותר של תורת המבחנים ועזרה לנו להיות מתרגלות ומרצות טובות יותר, הבונות מבחנים איכותיים יותר לסטודנטים שלנו ומצייננות אותם בצורה נאותה. לשמחתנו, ללימודים אלו יש תוצאות מיידיות ומהירות בשטח, אשר מתבטאות בפידבקים שאנו מקבלות מהסטודנטים כי המבחנים שאנו בונות הוגנים ועוסקים בחומר הנלמד.

​

קהילה פסיכומטרית

פרט ללמידת חומר תיאורטי ופרקטי, ללימודי התעודה הייתה תרומה חשובה נוספת. לימודי התעודה סייעו בבניית קהילה בעלת עניין משותף בפסיכומטריקה. בקהילה זו חברים אנשים נוספים שמתעניינים באותם נושאים כמונו – פסיכומטריקה, מחקר, שיטות סטטיסטיות מתקדמות ומתודולוגיה. בכך יכולנו להיעזר בקהילה מבורכת זו, ולדון שעות ולעומק בקושיות פסיכומטריות בוערות עם חברים בעלי תשוקה לנושא. חברי הקהילה הם סטודנטים, פסיכומטריקאים באקדמיה או בארגונים, ועוד אנשים המתעניינים בנושא. הם באים ממגוון תחומים: מחינוך ופסיכולוגיה ועד סטטיסטיקה ומדעי המחשב. המגוון האנושי ומגוון הרקעים הללו תרמו ותורמים להעשרת הידע והדיון בקהילה, ושילוב חוצה תחומים ברעיונות ומתודות התורמים כולם למדידה והערכה. לימודי התעודה סייעו בגיבוש הקהילה, אך הקהילה כעת רחבה יותר מגבולות הגיזרה של התוכנית. הקהילה חברה לקהילה הקיימת בפסיכומטריקה, הנפגשת אחת לשנה בכנס אפי ושומרת על קשר באמצעות רשימת תפוצה, ידיעון זה ואמצעים נוספים. בנוסף, הקשרים החבריים והמקצועיים ("נטוורקינג") הם בעלי תרומה ליום-יום של חברי הקהילה, בדמות שיתופי פעולה, התייעצויות וכיו"ב.

לסיכום, שמחנו על הזכות לקחת חלק בלימודי התעודה ולהיות חלק מהקהילה המתהווה. המלגה לשילוב הכשרה בפסיכומטריקה בלימודי הדוקטורט שלנו איפשרה לנו להתמקד במחקר הדוקטורט מבחינה כלכלית מחד, ולבנות יסודות איתנים יותר למחקר על-ידי העשרתו בידע הפסיכומטרי שלמדנו בתוכנית. ידע זה שירת אותנו בדוקטורט וישרת אותנו גם בהמשך כחוקרות, באקדמיה או מחוצה לה. לבסוף, נהננו להכיר פסיכומטריקאים קיימים ושואפים, בתקווה שזו היא רק ההתחלה של חברות נפלאה.