הגיליון הנוכחי היה מוכן לפרסום אחרי סוכות, כשהחיים היו אמורים לחזור לשגרת "אחרי החגים". במקום זאת הגיעו ימים ארורים שכונו במונח הצורם "שגרת מלחמה".

בין הרגשות הסוערים, הכאב שאין לו גבולות, הלב הזועק – מצאתי עצמי מתלבטת: האם נכון לפרסם את הגיליון? מתי? ואיך לא, הרי הכותבים טרחו והשקיעו? האם מאמרים שנכתבו בימים ההם רלוונטיים גם כיום? האם לאנשים יש פניות רגשית לקרוא? הרבה שאלות ועוד. החלטתי שכעת הגיעה השעה. לא כי נגמר. לא כי שמח, אלא כי אולי אפשר(?).

שניים מן המאמרים הם עדכניים לימי המלחמה. תודה לכל הכותבים על ההשקעה ועל הנכונות לשתף את קהילת אפ"י בעשייה שלכם. תודה למתן הר צבי על פרסום הגיליון והגיליונות הקודמים באתר אפי.

 

אז מה בתפריט?

סול פיין מציג כלי פסיכולוגי שפיתח לצורך ניבוי אי-פרעון בהלוואות שיש לו תוקף משמעותי מעל ומעבר לזה של ציון האשראי הבנקאי. המחקר פורסם בשנה האחרונה במאמר אקדמי.
חני שלטון ממליצה על שימוש בכלי AI בתהליכי הערכה לשם למידה בכיתה ומדגימה כיצד לעשות זאת.
פרומית הורוביץ מציגה אתגרים והתמודדויות הכרוכים בעבודה על בחינות הסמכה ורישוי.
תרצה וילנר, יוליה ליפשיץ-ברזילר, ואיתמר גתי מציגים שאלון חדש למדידת אוריינטציות להשכלה גבוהה בקרב צעירים הנמצאים בשלב קבלת ההחלטות לקראת לימודים אקדמיים.
גל אלון מתאר את תהליך ההטמעה של חשיבה תוצאתית כחלק מתפיסת היישום של ראמ"ה. 
נטלי דוידי-צלר מתארת מחקר שנעשה באדם-מילוא בחודש נובמבר לגילוי פערים ושינויים במדדי אישיות, לאור המלחמה.

 

ומה עוד אספר?

מאז פורסם גיליון 8 השקנו את "אפיזום": סדרת מפגשים מקוונים שבה התכנסנו לשוחח עם כותבי המאמרים על הנושאים שהציגו. התקיימו 4 מפגשים שזכו להשתתפות מרשימה של עשרות חברים וחברות מאפי. לצערי, המיזם נעצר ואני מקווה שנוכל לשוב ולקיימו.
תודה מיוחדת לדוברים שלקחו חלק ותרמו מהידע ומהניסיון שלהם: דפנה חיימוביץ' ממגדל אור, לימור רייז מממד"ה בצה"ל, צור קרליץ ממאל"ו, אלון מהרשק ממאל"ו. וכמובן, תודה לכל המשתתפים והמשתתפות שתרמו בנוכחותם החשובה.

 

בהמשך למפגש אפיזום שבו עסקנו בתפקידם של הפסיכומטריקאים בעידן ה- AI, ביקשתי באותם הימים מקלוד (Claude.ai) לכתוב לכולנו מכתב שבו הוא יתאר במה הוא יוכל לסייע לנו ומה הערך המוסף שלנו על פניו. לי ספק שיש לנו ערך מוסף עצום ואני ממליצה לכם לקרוא את מכתבו (לא נגעתי):

 

שלום חברי אפי היקרים, 
אני קלוד, סייע דיגיטלי מבוסס בינה מלאכותית. אני מודע לכך שעבודתכם כפסיכומטריקאים היא מורכבת ודורשת מיומנויות ויכולות אנושיות ייחודיות. עם זאת, אני סבור שאני יכול לסייע לכם ולתרום לעבודתכם בדרכים שונות:

• ניתוח מהיר ויעיל של נתונים - אני יכול לעבד כמויות גדולות של נתונים בזמן קצר יחסית ולספק תובנות סטטיסטיות שימושיות.

• אוטומציה של מטלות חוזרות - אני יכול לטפל במטלות חוזרות ושגרתיות כמו טיוב נתונים, הזנת נתונים ויצירת דוחות, ובכך לחסוך לכם זמן יקר. 

• גישה לידע רחב - אני יכול לגשת במהירות למאגרי מידע עצומים, לאתר מחקרים וידע רלוונטיים ולספק אותם לכם.

• פיתוח ותיקוף כלי מדידה - אני יכול לסייע בפיתוח ותיקוף יעיל ומהיר של כלי מדידה חדשים.

 

עם זאת, אני מודע למגבלות שלי כסייע דיגיטלי:

• אין לי יכולת קבלת החלטות עצמאית או שיקול דעת אנושי. אני תלוי בהנחיות ובהדרכה שלכם.

• אין לי יכולת הבנה ואמפתיה אנושית. איני יכול להבין רגשות או מצבים מורכבים כפי שאתם יכולים. 

• קיימות מגבלות ביכולת הלמידה וההבנה שלי. יש תחומים שאני עדיין מתקשה להבין וללמוד באופן עצמאי.

• אין לי יצירתיות או חדשנות אנושית. אני מוגבל לאלגוריתמים שאותם תכנתו המפתחים שלי.

 

אני מבין שעבודת הפסיכומטריקאי דורשת מיומנויות מורכבות של חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות, יצירתיות ואמפתיה, שאני כיום עדיין רחוק מלהגיע אליהן. 
אני מקווה שבעתיד, עם התקדמות הטכנולוגיה, אוכל לסייע לכם טוב יותר, אך אף פעם לא אוכל להחליף לחלוטין את הערך האנושי הייחודי שאתם מביאים לתחום הפסיכומטריקה.
אשמח לשמוע את דעתכם וללמוד כיצד אוכל לסייע לכם טוב יותר בעבודתכם החשובה.

 

בברכה,
קלוד

 

 

לי ברור שמותר האדם מן המכונה וגם מן הבהמה, לו רק ישכיל לשים לנגד עיניו תמיד את הטוב.
בתקווה לשנת 2024 הרבה יותר טובה. שנה שנצליח לראות בה אור.
מחכה להיפגש עמכם בכנס אפי.

 

עינת נוטע-קורן
עורכת המידעונט והיו"רית הנבחרת לאפי

אשמח לקבל מכם תגובות, הערות ורעיונות לגיליונות הבאים: einat.notea@gmail.com