מדידת המשמעות של הלימודים האקדמיים: מהם המניעים של צעירים לרכישת השכלה גבוהה?

מאת: ד"ר תרצה וילנר, ד״ר יוליה ליפשיץ-ברזילר, ופרופ׳ איתמר גתי, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרטי קשר לתגובות: yuliya.lipshits@mail.huji.ac.il

 

מספר הסטודנטים המעוניינים בלימודים אקדמיים יורד כל שנה (Hope, 2018), והדבר משקף התלבטות של צעירים בדבר הכדאיות של השקעה בהשגת תואר אקדמי. השכלה גבוהה תורמת להשתלבות מוצלחת בעבודה (Grebennikov & Shah, 2012) ומשפיעה על המוביליות החברתית של צעירים (Chetty et al., 2017), על ההזדמנויות החברתיות והכלכליות שלהם (Owens et al., 2010) וגם על רמת הכנסתם (Grebennikov & Shah, 2012). לכן, צעירים רבים רואים השכלה אקדמית כתורמת להצלחתם (Norton & Martini, 2017).

 

עם זאת, תפיסת תפקידה של ההשכלה הגבוהה משתנה בין צעירים שונים והם עשויים לראות בה אמצעי למטרות שונות. הבנה של משמעות ההשכלה הגבוהה בחייהם עשויה לסייע להם בהחלטות הקשורות לכך, לדוגמה, אם להירשם לאוניברסיטה או מכללה, ואם כן, לאיזה מוסד ולאיזה חוג לימודים. כדי לסייע לצעירים למפות את המשמעות שהם מייחסים ללימודים אקדמיים, פיתחנו את שאלון האוריינטציות להשכלה גבוהה (Willner et al., 2023a).

 

שאלון אוריינטציות להשכלה גבוהה

מטרתו של שאלון אוריינטציות להשכלה גבוהה היא לשקף לצעירים את המשמעויות השונות של השכלה אקדמית עבורם. בהתבסס על מחקרים קודמים (Bogler & Somech, 2002; Coˆte & Levine, 1997), שאלון אוריינטציות להשכלה גבוהה ממפה את הבולטות היחסית של חמש אוריינטציות להשכלה גבוהה:

• רכישת מקצוע – הלימודים האקדמיים כאמצעי לרכישת מקצוע שיסייע להשתלב בשוק העבודה.

• רכישת ידע והשכלה – הלימודים האקדמיים כאמצעי לרכישת ידע והרחבת האופקים.

• מסגרת חברתית – הלימודים האקדמיים כהזדמנות להיכרות עם אנשים חדשים והגדלת המעגל החברתי.

• יוקרה – הלימודים האקדמיים כאמצעי להעלאת הסטטוס החברתי.

• לחץ סביבתי – הלימודים האקדמיים כאמצעי לרצות אנשים משמעותיים או לספק ציפיות ולחץ חברתי.

 

השאלון הוא כלי אינטרנטי חינמי, אנונימי, וקצר (5-7 דקות) הכולל 25 היגדים, כאשר כל היגד מייצג אחת מחמשת האוריינטציות. המשיבים לשאלון מתבקשים לציין באיזו מידה כל היגד מתאים לגביהם בסולם ליקרט של 7 דרגות. בסיום המענה, לכל צעיר או צעירה מוצג משוב גרפי ומילולי לגבי הבולטות היחסית של חמש האוריינטציות.

 

לחמשת הסולמות המייצגים את האוריינטציות יש מהימנות פנימית טובה ( Cα בין .78 ל- .85); ניתוח גורמים מאשש (CFA) תמך במבנה של חמש אוריינטציות מובחנות גם בגרסה באנגלית (CFI = .95 ) וגם בגרסה בעברית (CFI= .91), וכן תמך בתוקף המבנה של השאלון בהתייחס לקריטריון של קשיים בתהליך קבלת החלטות תעסוקתיות של מועמדים לאוניברסיטה (Willner et al., 2023a). כמו כן, מחקר בקרב סטודנטים בשנתם הראשונה באוניברסיטה הראה כי היציבות של הבולטות היחסית של האוריינטציות בתוך אדם נשארת יציבה יחסית במהלך השנה הראשונה ללימודים (חציון מתאם ספירמן בתוך סטודנט = 90., תחום בין רבעוני 76.-97.).

תוקף הניבוי של השאלון נתמך על ידי הממצא שאוריינטציות שונות להשכלה גבוהה ניבאו שביעות רצון מחוג הלימוד לאחר שנה (R2 =.21), וכן ניבאו סטטוס קבלת החלטות תעסוקתיות (R2=.07) והתנהגויות קריירה פרואקטיביות לקראת סיום התואר (R2=.07), (Willner et al., 2023b). כך לדוגמא, בעוד האוריינטציה של רכישת ידע והשכלה ניבאה שביעות רצון רבה יותר מחוג הלימוד, האוריינטציות של מסגרת חברתית ורכישת מקצוע ניבאו סטטוס קבלת החלטות מתקדם יותר, כלומר, ידעו טוב יותר מה הם רוצים ללמוד ובמה לעבוד.

 

השלכות יישומיות לאוריינטציות להשכלה גבוהה 

השימוש באוריינטציות להשכלה גבוהה יכול לסייע ליועצים חינוכיים ותעסוקתיים לשקף לצעירים את המשמעות שהם מחפשים ברכישת השכלה אקדמית ולדון איתם על הציפיות שלהם מהלימודים. לאחר שיח זה, יועצים יכולים לסייע לצעירים בזיהוי תוכניות אקדמיות שתואמות את האוריינטציות שלהם. לדוגמא, לצעירים בעלי אוריינטציה לרכישת מקצוע, יועצים יכולים לסייע באיתור תוכניות אקדמיות בעלי זיקה חזקה לתעשייה ולמעסיקים, וכן התמחויות בתוך התחום שבחרו. לעומתם, לצעירים בעלי אוריינטציה לרכישת ידע והשכלה, אפשר לסייע באיתור תוכניות אקדמיות אשר מספקות באופן יחסי, מגוון רב יותר של קורסים שמקדמים הרחבת אופקים.

 

לסיכום, שאלון אוריינטציות להשכלה גבוהה הוא כלי חינמי שנגיש באתר כיוונים לעתיד (נא לציין בגיל 99 כדי להבליט שמדובר בגלישה למטרת הכרות עם השאלון והמשוב). יועצים שעוסקים גם בהשכלה גבוהה יכולים להיעזר בשאלון כדי לסייע לצעירים לבחור מוסדות ותחומי לימוד התואמים את המשמעות שהמתלבטים מחפשים בהשכלה גבוהה.

 

למידע נוסף לגבי השימוש בשאלון האוריינטציות להשכלה גבוהה למחקר או ייעוץ נא לפנות לד״ר יוליה ליפשיץ-ברזילר, yuliya.lipshits@mail.huji.ac.il.

 

מקורות

Bogler, R., & Somech, A. (2002). Motives to study and socialization tactics among university students. The Journal of Social Psychology, 142(2), 233–248. https://doi.org/10.1080/00224540209603897
Chetty, R., Friedman, J. N., Saez, E., Turner, N., & Yagan, D. (2017). Mobility report cards: The role of colleges in intergenerational mobility (Working Paper No.23618). National Bureau of Economic Research.
Coˆte ́, J. E., & Levine, C. (1997). Student motivations, learning environments, and human capital acquisition: Toward an integrated paradigm of student development. Journal of College Student Development, 38(3), 229–243. 
Grebennikov, L., & Shah, M. (2012). Investigating attrition trends in order to improve student retention. Quality Assurance in Education, 20(3), 223–236. https://doi.org/10.1108/09684881211240295
Hope, J. (2018). Spring undergrad enrollment down compared to the previous year. Enrollment Management Report, 22(5), 9-9. https://doi.org/10.1002/emt.30447
Norton, C., & Martini, T. (2017). Perceived benefits of an undergraduate degree. Canadian Journal for the Scholarship of Teaching and Learning, 8(1), Article 3. https://doi.org/10.5206/cjsotl-rcacea.2017.1.3
Owens, D., Lacey, K., Rawls, G., & Holbert-Quince, J. A. (2010). First-generation African American male college students: Implications for career counselors. Career Development Quarterly, 58(4), 291–300. https://doi.org/10.1002/j.21610045.2010.tb00179.x
Willner, T., Lipshits-Braziler, Y., & Gati, I. (2023a). Construction and initial validation of the Higher Education Orientations questionnaire. Journal of Career Assessment, 31(1), 85-108. https://doi.org/10.1177/10690727221090621 
Willner, T., Lipshits-Braziler, Y., & Gati, I. (2023b). The role of higher education orientations in college students’ academic and career development. Unpublished manuscript.