תחושת משמעות בחיים – מדידה מבוססת מודל Guttman/Rasch

Larry Ludlow, Theresa O’Keefe, Henry Braun, Ella Anghel, Olivia Szendey, Christina Marz, and Burton Howell
Boston College

תחושת משמעות או מטרה בחיים (sense of meaning and purpose) היא משתנה מורכב למדידה, שכן לאנשים שונים יש המשגות שונות לגבי מה כוללת תחושת משמעות בחיים. מחקר חדש של Ludlow ואחרים (under review) מציג גישה מבוססת וינייטות למדידה של תחושת משמעות בחיים.

הכלי שפיתחו Ludlow ואחרים מורכב ממספר סיפורים קצרים המתארים דמויות עם רמות שונות של תחושת מטרה בחיים. תיאורי הדמויות מבוססים על הגדרתם של Damon ואחרים (2003) של תחושת מטרה בחיים כמבוססת על עד כמה המטרה משמעותית (meaningfulness), דבקות במטרה (goal-orientation), ועד כמה המטרה אלטרואיסטית או מכוונת לאנשים אחרים (beyond the self). החוקרים יצרו שלושה סולמות המודדים את האלמנטים האלה.

בבניית הווינייטות, Ludlow ואחרים התבססו על שילוב של תורת השטחות של גוטמן (1959) עם מודל Rasch (1960). תורת השטחות מתייחסת לתכונות אנושיות כמורכבות מרכיבים קשורים הנקראים שטחות (facets). Ludlow ואחרים השתמשו בארבע שטחות המבוססות על הספרות: בהירות של המטרה, מאמץ להשגת המטרה, תדירות העבודה לקראת המטרה, וההיקף של המטרה (האם היא ממוקדת בטווח המיידי או היא רחבה יותר). מודל Rasch מתבסס על ההנחה שניתן לתאר תכונות אנושיות על גבי רצף; אנשים יכולים להיות "גבוהים" או "נמוכים" על הרצף, לדוגמא בעלי תחושת מטרה חזקה יותר או חלשה יותר.

 

על בסיס המשגה זו, Ludlow ואחרים יצרו את הווינייטות כך שיתארו דמויות בעלי תחושת מטרה חזקה או חלשה על ידי מניפולציה של השטחות; לדמויות "גבוהות" יש מטרה בהירה, רחבת היקף, ושהם עוסקים בה לעיתים תכופות ומשקיעים בה מאמץ, ולהיפך. למשל, פריט שמתאר דמות עם רמה גבוהה של דבקות במטרה: "דנה יודעת איך להגשים את המטרות ארוכות הטווח שלה ותמיד משקיעה מאמץ עצום על מנת להשיג אותן". לעומת זאת, פריט שמתאר רמה נמוכה של דבקות במטרה: "דני לא יודע איך להשיג את מטרותיו ולא משקיע בהן זמן או מאמץ". ניתן לראות כאן את הרמות המשתנות של כל אחת מהשטחות.

המשיבים על השאלון בוחרים האם הם חשים שלחייהם יש יותר או פחות כיוון (1-5) ביחס לכל סיפור קצר. כך, ניתן לאפיין כל משיב באמצעות הסיפור שהכי דומה לו. הדבר מאפשר פרשנות עשירה יותר של איך מתנהג אדם ברמות שונות של תחושת מטרה בחיים – ניתן להשתמש בדמות שהכי דומה לו כדי להבין זאת. נוסף על כך, השימוש בווינייטות מקל על המשיבים שכן יש להם נקודת ייחוס ברורה שאפשר להשוות את עצמם אליה, זאת לעומת סולמות ליקרט בהן כל תשובה נתונה לפרשנות.

תהליך הפיתוח של הסולמות האלה מתואר על ידי Ludlow ואחרים (2020). אותם חוקרים מתארים גם את תהליך התיקוף של הסולמות במאמר אחר שנמצא כעת תחת ביקורת עמיתים. במחקר זה השתתפו 722 סטודנטים לתואר ראשון בבוסטון קולג' שמילאו את השאלון וכן מספר שאלוני תיקוף. החוקרים מדווחים על מספר ממצאים:

 

1. ככלל, המבנה של הפריטים תואם את מודל Rasch כך שפריטים שנכתבו כמייצגים רמה גבוהה של המשתנה היו קשים יותר (פחות אנשים הסכימו שיש להם יותר כיוון בחיים מהדמות המתוארת), ולהפך. 

2. מהימנות השאלון כפי שנמדדה באמצעות מדד α של קרונבך הייתה גבוהה (0.81 ומעלה). 

3. המתאמים בין שלושת תתי השאלונים היו גבוהים (0.64 ומעלה) אך לא מושלמים. לדוגמא, יש אנשים שחשים שיש להם מטרה ברורה בחיים אך היא אינה ממוקדת באחרים אלא בעצמי. הדבר מחזק את ההמשגה של כל אחד מהרכיבים של תחושת מטרה בחיים כמשתנים נפרדים אך קשורים.

4. לשלושת תתי השאלונים היו מתאמים גבוהים עם שאלונים מסורתיים שמודדים תחושת משמעות בחיים (0.50 ומעלה) וכן שאלון שביעות רצון מהחיים (0.32 ומעלה).

5. כאשר החוקרים השוו בין שנות לימוד, נמצא שלסטודנטים בשנים מתקדמות יותר הייתה תחושת מטרה חזקה יותר מלסטודנטים חדשים, אך ההבדלים היו קטנים יחסית ולא מובהקים בחלק מהשאלונים.

לסיכום, המחקר מציג גישה חדשה למדידת משתנים פסיכולוגיים שמשלבת את היתרונות הפסיכומטריים של מודל Rasch ואת העושר הפרשני שמעניקה תורת השטחות של גוטמן. הגישה יושמה בהקשר של תחושת מטרה בחיים כדי ליצור שלושה תתי שאלונים המורכבים מסיפורים קצרים המתארים דמויות ברמות שונות של משמעות, דבקות במטרה, ואלטרואיסטיות. המחקר מציג עדויות למהימנות, תוקף המבנה ותוקף הקריטריון של השאלון. בשלבים הבאים של המחקר, צוות החוקרים מתכוון להשתמש בשאלון על מנת להרחיב את ההגדרה של תחושת משמעות בחיים כדי שתכלול אלמנטים של התפתחות רגשית וקוגניטיבית.

ניתן להשיג את השאלון בגרסה אנגלית אצל הכותבת, אלה אנגל, במייל anghel@bc.edu

 

מקורות

Damon, W., Menon, J., & Bronk, K. C. (2003). The development of purpose during adolescence. Applied Developmental Science, 7, 119-128.
Guttman, L. (1959). Introduction to facet design and analysis. Paper presented at the proceedings of the Fifteenth International Congress of Psychology, Amsterdam, Netherlands.
Ludlow, L. H., O’Keefe, T., Braun, H., Anghel, E., Szendey, O., Matz-Costa, C., & Howell, B. (under review). Reframing and measuring purpose: An extension within the Boston College Living a Life of Meaning and Purpose (BC-LAMP) portfolio. Journal of Happiness Studies.
Ludlow, L. H., Anghel, E., Szenday, O., O’Keefe, T., Howell, B., Matz-Costa, C., & Braun, H. (2020). The Boston College Living a Life of Meaning and Purpose (BC-LAMP) Portfolio: An application of Rasch/Guttman Scenario methodology. Journal of Applied Measurement. 21, 134-153.
Rasch, G. (1980). Probabilistic models for some intelligence and attainment tests. Chicago, IL: University of Chicago Press. (Original work published 1960).