"חם מן התנור"

מידעונט אפי
גיליון 6

המלצות לקריאה של פרסומים חדשים

מאמר סקירה חדש בנושא מדידת יצירתיות בחינוך


  Long H., Kerr, B.A, Emler, T.E., & Birdnow M. A. (2022). Critical Review of Assessments of Creativity in Education. Review of Research in Education, 46(1):288-323.

https://doi.org/10.3102/0091732X221084326
 

סיכום המאמר
במאמר זה מוצג ניתוח ביקורתי של הספרות המחקרית בנושא יצירתיות מבחינת כלי המדידה שבהם עשו שימוש, אופני השימוש, הגישות שבבסיס המחקרים והיתרונות והחסרונות בגישות השונות. המאגר ששימש את המחקר הוא של מאמרים שפורסמו בין השנים 2021-2010 בשמונה כתבי עת מובילים בתחום היצירתיות וכתבי עת בחינוך ופסיכולוגיה שמעת לעת יש בהם מאמרים בנושא (סך הכל 816 מאמרים). להלן אתאר חלק מהממצאים והפרשנויות שהועלו על ידי מחברי המאמר:


האוכלוסייה שבמוקד המחקרים

  • ב-60% מהמאמרים שנסקרו אוכלוסיית המחקר היא סטודנטים (לפסיכולוגיה) בהשכלה גבוהה. רובם לא קשרו את הנושא ליצירתיות בחינוך או להתערבויות/תוכניות בתחום. שאר המאמרים (40%) אמנם עסקו בחינוך אבל לרוב בהקשר לאיתור מחוננים. הגבלת המחקרים לחלק מצומצם מהאוכלוסייה, לא נמצאת בקנה אחד עם ההכרה בחשיבות היצירתיות כתהליך התפתחותי שחשוב לטפח החל מגיל צעיר. 

  • אוכלוסיית המחקר ברוב המחקרים בהשכלה הגבוהה התאפיינה בייצוג יתר של סטודנטיות לבנות. במחקרי החינוך האוכלוסייה, גם היא, מצומצמת וממוקדת בקבוצת המחוננים או בתלמידים שמגיעים לשלב איתור המחוננים. בהקשר זה העלו המחברים את מגבלת אפשרות ההכללה של הממצאים כמו גם את היבט ההוגנות התרבותית, שנעדר מהספרות כמעט כליל. מבין הכלים שהחוקרים סקרו הם ציינו לטובה את מבחן הטורנס הצורני שנמצא הוגן לקבוצות שונות של מגדר, אתניות, סטטוס חברתי-כלכלי ושפת-אם.

  • מדידת היצירתיות נוכחת יותר, לפי המחקר, במחקרים שנעשו ברחבי העולם מחוץ לארה"ב (ישראל גם נמנית ברשימת המדינות) מאשר בארה"ב. מסקירה שלהם מתברר כי רובם מתבססים על ההמשגות והכלים האמריקאים, מתרגמים אותם כפי שהם או מבצעים בהם התאמות קלות בלבד ולא מעבר לכך. לא קיים פיתוח של פרדיגמות וכלים מותאמי תרבות, דבר שמעמיד בסימן שאלה את תקפות הכלים במחקרים אלו.

 

סוגי המיומנות הנבדקות

  • רוב המחקרים עוסקים ביצירתיות כללית, רק מעטים עוסקים ביצירתיות ממוקדת בתחומים כמו מדעים, מתמטיקה, אומנות ומוסיקה. 

  • רוב המחקרים העריכו יצירתיות כמיומנות קוגניטיבית. אחרים התייחסו ליצירתיות כמיומנות המובחנת מאינטליגנציה ומיכולות קוגניטיביות. עוד אחרים התייחסו ליצירתיות כאל מיומנות מורכבת שיש בה היבטים קוגניטיביים, רגשיים ומוטיבציוניים לצד השפעות של למידה וחינוך.

 

כלי המדידה שבשימוש
המאמרים מופו על-פי סוגי הכלים ששימשו למדידת היצירתיות, כשבחלק מהמאמרים נעשה שימוש בכלים מכמה סוגים.

  • ב-50% מהמחקרים השתמשו בכלי מדידה של חשיבה מסתעפת (כגון הכלים של טורנס).

  • 30% השתמשו בשאלוני דווח עצמי (נפוץ במיוחד הוא כלי ה-CAQ וסולם ה"פתיחות לחוויות" מתוך מודל ה-Big 5).

  • 20% השתמשו בהערכה של תוצרים יצירתיים או טכניקה של הערכה בקונצנזוס (CAT). 

  • 6% עשו שימוש בכלים אחרים כמו: סולמות דירוג, המלצת מורה וגישות איכותניות. 

 

במאמר קיים פירוט בנוגע לכל סוג עם הדגמה של כלים. אחד המסרים שעלו נוגע לשימוש לא נכון שנעשה בכלים במחקרים השונים, קרי שימוש שאינו נאמן למקור ולכן פוגע בתקפות. מחקרים שונים נשענים על מדדי התקפות של הכלים במקור, אולם עורכים וריאציות בשימוש על ידי אופני ציינון אחרים, שימוש בחלק מתת המבחנים וכו'. פגיעה זו בתקפות, מציבה בסימן שאלה את מסקנות המחקרים, מקשה על רפלקציות ועל ביצוע של מחקרי מטה-אנליזה.

על סולמות דירוג ואיתור מחוננים
סולמות הדירוג אמנם לא היו נוכחים במאמרים רבים, אבל מהסקירה עלה כי הם נמצאים בשימוש בייחוד בתהליכי איתור מחוננים שבהם המורים נדרשים להעריך את תלמידיהם (רק בכשליש ממחוזות בתי הספר בארה"ב כוללים מדידה של יצירתיות בתהליכי האיתור). במחקר קודם (Peters and Pereira ,2017) זוהו 30 סולמות דירוג שנמצאים בשימוש על ידי בתי ספר, ולגבי רובם אין שום מידע על מהימנות ותוקף, למעט ארבעה בודדים (דוגמת GRS - The Gifted Rating Scales ו-SRBCSS). מאחר שיש עדויות בספרות על הדיוק הנמוך של ההערכות יצירתיות על ידי מורים, השימוש בדירוגים אלו כגורם מכריע בקבלת ההחלטה מעורר סימני שאלה.

 

פיתוחים חדשים מהשנים האחרונות
בעשור האחרון ניכרת מגמה של התפתחות בתחום מדידת היצירתיות. פותחו מבחנים, שאלונים בגישות חדשות, משימות מעניינות של פתרון בעיות והעלאת רעיונות. דוגמאות הם שאלון ה-SSCS שמתייחס ליצירתיות כאל תכונה "עצמי-יצירתי" (קישור לשאלון) והשאלון של קאופמן (K-DOCS). הוצעו מסגרות תיאורטיות ומתודולוגיות חדשות לציינון ממדים של חשיבה מסתעפת (למשל, Reiter-Palmon, 2019). כמו כן, קיימת מגמת שיפור בשיטות עיבודי הציונים והופיעו יותר ויותר שימושים בשיטות פסיכומטריות מתקדמות (כמו IRT ואחרות).

לבסוף, מחברי המאמר מציעים כווני התפתחות נוספים ומספקים שורה ארוכה של מקורות לקריאה.
 

תרצו להגיב, להתייחס, לשתף בדעתכם? כתבו בפדלט.

 האגודה הישראלית לפסיכומטריקה (אפי)